חסר רכיב

לוי מלכה

לוי מלכה
-
1/1/1921-10/10/2007
מקום לידהפולין
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגחיים
בן זוגחיים


מלכה לוי ז"ל

מלכה נולדה בעיירה זיטל בפולין לפני 87 שנים (1.1.1921). בגיל 14 עלתה לארץ לבדה, כדי לפלס דרך לעליית כל המשפחה. כשהגיעה  לתל אביב גרה תקופת מה עם אח בוגר ולאחר מכן לבדה.

בשלב מסוים הצטרפה לקן השומר הצעיר ושם הכירה את חמייק'ה. ביחד, היו חברים בגרעין שהקים את קיבוץ ד' בחדרה, לימים יקום-

שם הקימו את משפחתם.

בחדרה נולד בנם הבכור יורם, שנמנה בין ילדי הקיבוץ הראשונים. בעת גידולו חוו את ראשית ההורות ובהמשך, ביקום, נולדו חנהל'ה ועמי.

בתקופת חדרה, עבדה בעבודות חקלאות מזדמנות כמקובל ובקומונה.

לאחר העלייה להתיישבות ביקום, השתלבה מלכה בתחום הביגוד, הבריאות והייעוץ. עבדה בקומונה של החברים, של הילדים, בית תינוקות, ואחר כך עברה למתפרה, אותה ריכזה במשך 20 שנים.

בנוסף, ריכזה את ועדת הבריאות ועבדה בשיתוף פעולה הדוק עם אינקה שמואלי עליה השלום, ובצוות ייעוץ עם אהרון רפאלוביץ' עליו השלום.

מתקופה זו מלכה זכורה לי

בשיחות אין קץ עם אינקה ועם אהרון, בחדר האוכל, על השבילים ובמרפאה.

בתקופות מסוימות, היתה גם חברת מזכירות, מזכירת הקיבוץ וחברת וועדות שונות.

בדרך זו תרמה את חלקה והשאירה חותמה בפינות רבות בקיבוצנו.

 

חברותיה נזכרות באירועים המאפיינים את דרכה של מלכה ומספרות:

חנה פרלמוטר – לעבוד עם מלכה היה משהו מיוחד, מלכה היא "מלכה". חנה נזכרת "בארונית המציאות" בה שמרה מלכה פיסות בד מסוגים שונים עבור חברות המחפשות בדים לתפירת צעצועים לילדים: בובות, ליצנים ועוד.

חנה זוכרת היטב את הארונית פתוחת המדפים, הלב, העיניים והידיים.

 

אסתר שריד (ח. "חדשה") נזכרת: בעת בואה ליקום היתה בהריון. ביום גשום אחד נרטבה כולה בעת לכתה לעבוד במתפרה, כשהיא לבושה בשמלתה היחידה. המתפרה והקומונה שכנו אז בצריף ליד מגדל המים באזור דשא האקליפטוסים. מלכה, בראותה זאת הפנתה אותה לקומונה לשאול בגד יבש. אסתר, שבה משם בידיים ריקות, עם שמלה רטובה ולב כבד.

מלכה לא וויתרה! הלכה בעצמה ומצאה חלוק יבש להחלפה.

"זאת מלכה בשבילי. את המעשה הזה אינני שוכחת אף פעם" אומרת אסתר.

 

יונה בלושטיין נזכרת כיצד מלכה ליוותה אותה בעת שנסעה ללדת את בנה אבישי, כשמאיר לא היה בבית. מאז נרקם ביניהן קשר מיוחד.

בנה יורם לוי נזכר ב"נסיעות המצווה" אותן ערכו מלכה ואינקה בנאמנות רבה, להבאת שי לחג לאנשי קופת חולים, לרופאים, לאחיות ולאנשי מנהלה.

 

בני המשפחה מספרים על אמם, סבתם רק טוב.

יורם כבן בכור, מרגיש שזכה ליחס מיוחד וקשר מיוחד, מפנק, מגונן כילד ועד היום. גם כיום בעת בואו הביתה טרם אמירת "שלום" היה נשאל: "אכלת"?

 

חנהל'ה הרגישה את אמא כאשה חמה, מסורה, חרוצה, אוהבת, מחבקת, נותנת משלה.

חנהל'ה ויורם מספרים על "בני העיר" מפולין איתם נהגה מלכה להיפגש בתדירות מדי שנה. "בן עיר" נחשב עבורה אפילו קרוב יותר מקורבי משפחה.

אולי כתחליף למשפחתה שלה שאבדה בשואה.

 

אלניתה, המטפלת מרגישה את מלכה כמו אמא שלה, אשה נפלאה, היא אומרת.

 

בשבועות האחרונים שהתה מלכה בית החולים בעקבות מצב בריאות שהתדרדר. הרופאה שטיפלה בה ציינה ואמרה שיש לה לב חזק, חנה מצידה הוסיפה ואמרה: "כן, לב חזק ולב של זהב זהו כנראה השילוב המנצח".

ובכל זאת,

אמש, לבה חדל לפעום. לאחר 87  שנים כשהיא שבעה עשייה ויצירה.

זכות גדולה עמדה לה מלכה לקחת חלק פעיל בפרק חיים מיוחד במינו:  עצמאית מאז ימי נעוריה, השתלבות בתנועת השומר הצעיר, הקמת קיבוץ ופעילות בתוך חברה יוצרת. נטילת תפקידים בעלי חשיבות והשפעה על חייה ועל חיינו בקיבוץ כחברה.

ביחד עם חיימק'ה, ייבדל לחיים ארוכים, הקימה משפחה ענפה כשהיא עומדת במרכזה.

 

מטבע הדברים בעת זקנתה ומחלתה פגשנו את מלכה פחות ופחות. כפי שקורה לאדם כשהוא מתרכז אל ביתו ודלת אמותיו, ופעולתו הציבורית מתמעטת.

היום, בעת הזו, עת של חשבון נפש,

אנו זוכרים אותך מלכה, כפי שהיית במלוא אונך. בעלת רוחה נדיבה ויד מושטת בפתיחות לעזרה לכל. יודעת לתת משלך, לוקחת אחריות מלאה על מעשייך ובעיקר את ליבך הפתוח לכל. כי מלכה היא "מלכה".

לך חיימק'ה לילדים, לנכדים ולכל מקורבי המשפחה - מי ייתן ותמצאו נחמה בעשייה שהיתה, באישה שהיתה ובחותם שהשאירה במעשיה.

 

יהי זכרך ברוך                                                                            דברי הספד /  מירי רצון


ממקימי הקבוץ, תאמו בתפקידים חברתיים ומקצועיים לכל אורך השנים.
אהובים על החברים, חיו חיים של אהבה גדולה.
יהיה זכרם ברוך

חסר רכיב