חסר רכיב

וינדמילר מנחם

וינדמילר מנחם
-
19/4/1924-25/2/1972
מקום לידהגרמניה
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגחוה
בן זוגחוה וינדמילר


מנחם וינדמילר
חלפה שנה מאז מנחם הלך מאתנו. קשה להאמין, לפי ההרגשה הוא עדיין נמצא איתנו בעשייה של היום יום.
חבורת צעירים וצעירות היינו, ומנחם שייך אלינו ויהיה אתנו עד יומנו האחרון. הוא היה אחד הצעירים בינינו,
מלא מרץ ומוכן לכל עבודה ולכל תפקיד. שופע שמחת חיים, למרות המצוקה בשנות המלחמה, שנות המחתרת.
בתחילה היה מוסתר בהולנד, אחר כך במחתרת בצרפת. בקבוצות קטנות עברנו את הרי הפירנאים לספרד ומשם,
באמצע המלחמה עלינו ארצה. אחר כך עברו עלינו שנות המאבק ומלחמת העצמאות, כל זאת בעת ייסוד הקמת קיבוצנו.
מנחם ידע תמיד לגלות את הצדדים היותר מעודדים ויותר חיוביים ויפים בחיינו וכך שימח את לב כולנו.
כשהגענו ארצה נקלטנו כגרעין בקיבוץ הזורע ומנחם עבד רוב הזמן במטע. בהצטרפותנו לקיבוץ ד' בחדרה,
יצא לעבודות חוץ ועבד בכיסוי גגות רעפים.
בפרוץ מלחמת השחרור התגייס מנחם לפלמ"ח ובזמן כיבוש משטרת עירק סואידן נפצע.
אחרי תקופת ריפוי והחלמה השתתף בכיבוש אילת. השתחרר מהצבא וחזר הביתה לקיבוץ.
ביקום, נכנס מנחם לעבוד ברפת ובתקופה הזאת הכיר את חווה, חברתו לחיים ויחד ייסדו משפחה.
מנחם היה אב מבין מסור ואוהב לשלושת ילדיהם יהודית, מיכל וירון.
לעתים החיים התאכזרו כלפי מנחם אבל הודות לאופטימיות המיוחדת לו, ידע להתגבר עד הסוף.
למרות הקושי בשנים האחרונות תמיד היה פעיל וייסד את סניף הדואר שלנו, היה פעיל בשטח החינוך,
דאג לאנשים שהגיעו אלינו מחוץ לארץ, ושרת את כולנו במחסן "אספקה קטנה",, במאור פנים ולב פתוח.
נזכרו אותו מתהלך בחצר הקיבוץ עם חיוכו המלבב בחוג החברים, שערו המתולתל, גופו הצנום, מברך לשלום פה ומשוחח שם...
וכך יישאר אתנו תמיד
חסר רכיב