חסר רכיב

דוד ברוך

דוד ברוך
-
19/5/1918-8/11/2007
מקום לידהרומניה
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגמרים
בן זוגמרים ברוך


ברוך דוד ז"ל
בן מרים ומשה
נולד - בטרנסילבניה (רומניה)
עלה לארץ - 1944
נפטר ביקום
בת הזוג – מרים
הבנים – מתי, משה
דוד ברוך 19.05.1918 – 08.11.2007
דוד נולד לפני לפני 89 שנים, בשנת 1918 בטימישוארה, טרנסילבניה רומניה של היום. הוריו מרים ומשה היו משפחה אמידה שעסקה בסחר חקלאות ובקר. היה חניך השומר הצעיר. שרת בחיל הפרשים של הצבא הרומני. נשא אישה ממנה נולדה ביתו איבון שחיה כיום בגרמניה.
לפני 63 שנים ב 11.11.1944עלה לארץ לקיבוץ דן, משם הגיע לקיבוץ ארצישראלי ד' כחבר בודד, ב 1945 כלומר לא במסגרת קבוצה. כאן ביקום הכיר את מרים שהיתה חברה בגרעין איטלקי. וב 1954 דוד ומרים נישאו לפני 53 שנים והולידו את בניהם מתי ומשה. לימים נישאו הבנים הולידו ילדים ומרים ודוד זכו למשפחה עניפה ונכדים אוהבים.
דוד היה אינטלקטואל, אוטודידקט, בעל ידע נרחב בתחומי ארכיאולוגיה, ידיעת הארץ, גיאולוגיה ועוד. שלט במספר שפות: גרמנית, אידיש, רומנית, אנגלית ועברית כמובן.
דמות צבעונית, איש יחיד ומיוחד. הוא לא היה איש חברה להתרועע אך היה מעורב, יודע, מבין ומביע עמדה. מחמיר עם עצמו ועם האחרים בבחינת נאה דורש ונאה מקיים. וגם לא פיזר מחמאות.
שנה אחת למד באוניברסיטה ארכיאולוגיה וגיאולוגיה היה מאד מאושר בלימודים והצטיין בהם. לאחר שנה כפי שהוקצב לו – התחיל לעבוד בפלסטיב בריכוז משמרת והיה בעבודה זו 10 שנים.
בניסיון להתחקות אחר מקומת העבודה בהם עבד העלה שפע רב ומגוון: משה זוכר אותו בעת שקצר ירק במספוא עם חרמש והוביל את הירק בעגלה עמוסה לרפת. היה חצרן, תברואן, רכז משמרת בפלסטיב כ 10 שנים ואולי עבודות נוספות. אך המקום הייחודי ביותר של דוד היה גידול דבורים.
ככוורן, היה מומחה בעל שם וזכה להדריך צעירים ומשלחות מחו"ל. מומחיותו העיקרית היתה גידול מלכות.
בשנת 1954 התחיל בגידול הדבורים. בהתחלה ביחד עם פישל ואחר כך המשיך לבדו. בתחום זה התמחה והיה בעל שם. והדריך כוורנים רבים. אולי גולת הכותרת היתה אירוח של קורס בין לאומי של מגדלי דבורים בשנת 1981. במכתב התודה שנשלח אליו צוין החלק המקצועי וחשוב לא פחות הכנסת האורחים והכבוד להם זכו המשתלמים ובאמצאות דוד הכירו את ארץ ישראל היפה.
אני נזכרת בו מהלך בשבילי הקיבוץ, רכוב על אופניו או על טרקטור כשהוא לבוש בחליפת כוורנים עם מסכת רשת גדולה סביב ראשו וכובע ענק מגן על פניו מעין השמש.
בעת רדיית הדבש נהגו ילדי הקיבוץ לפקוד את המכוורת ולצפות בדוד כשהוא רודה דבש ומסביר להם את התהליך לפרטיו.
כדי להגן על הדבורים נלחם בדבורים בהתמדה ועקשנות. היה מהלך בשדות ובגבעות ומחפש קיני דבורים להשמידם.
אולי בגלל צניעותו ופשטות הליכותיו ואולי כיוון שהתקופה היתה שונה, לא פותח ענף המכוורת לכיוון של ענף גדול. אם זאת דוד החשיב ביותר את ערכה של המכוורת להפריית הגידולים החקלאיים ולאספקת דבש בעיתות שבת וחג...והצר מאד על כך שאין לו ממשיך אליו יכול היה לעביר את הדברים ביחד עם סודות המקצוע.
דוד נהג להביע את דעתו בשיחות הקיבוץ ומעל דפי "בבית" עלון הקיבוץ שם ניהל פינה קבועה בשם ," בעולמנו הקטן - פינת שמירת איכות הסביבה" .
בפינה זו התריע מפני פגעים תברואתיים והתנהגות האדם כערך שמירת האקולוגיה של הסיבה וערכי תרבות.
אצטט כמה קטעים מדבריו:
"הקרקע נשמטת מתחת רגלינו" זעק דוד. מחובתנו לשמור את הפיקדון היקר – את הקרקע לדורות שיבואו אחרינו – ויפה שעה אחת קודם".
על בניית מאגר המים כתב: "חשיבות ניצול מי הנגר שיוסיפו בעתיד כמות מרשימה של מים כתוספת בשעת שיא הצריכה. התועלת היא לא רק חומרית אלא גם אסתטית – החזרת נופי המים של השרון שאבדו" (1977).
"חשיבות ניצול מי הנגר כתוספת
" חבר! האם שפכת את המים מהדלי – פח – בקבוק – סיר – צמיג – מרזב – קופסא וכו' הנמצאים ליד החדר שלך ? השנה בלי יתושים! – זה תלוי גם בך !"
מתי, אולי אין זה מקרה, שבחרת להיות חקלאי....
"נסיעה ברכב בשולי הכביש גורמת נזק לכביש, פוגעת באיכות הסביבה ומעידה על התנהגות הציבור כערך של תרבות".
את שבילי הקיבוץ כינה בשמות:
"שביל החלב" שביל גביעי האשל ומוצרי חלב הנזרקים בצידי הדרך העולה אל הגבעה.
"דרך הטבק" – שביל עמוס בקופסאות סיגריות מושלכות לאורכו.
"שביל הפרחים הנבולים" הפרחים שנקטפו בשדות ונזרקו בדרך ועוד ועוד פניני לשון ו"גיאוגרפיה שימושית".
דוד התריע מפני מחלת האורנים וסכנת הכחדת חורשות האורנים שלנו, יזם שתילת עצי נוי בשטח מחצבת הכורכר (בור הכורכר כפי שקראנו לו לימים). שתל אלונים בפינות שונות.
"בשבת 27.1.1978 , נכתב ב"בבית", נטענו אלונים בניצוחו של דוד ברוך בסביבת הבאר מערבה לשיכונים הצפוניים (שהחליפו את האורנים שנכחדו). לאחר זמן מה כתב דוד על היעדר השקיה קבועה לאלונים והציע לחברים לצאת לגבעה עם מיכלי מים ולהשקות את השתילים.
ביחד עם שאול יפה ונתן פרעי אירגן את העברת פקעות האירוסים שנעקרו מגבעות נתניה בעת בניית שכונת פולג ושתילתם בגבעות סביב יקום. כעת אירוסים אלו מפארים את הגבעות שלנו .
בשנים האחרונות טיפח עץ אלון שנבט בצד כביש הכניסה מול "שער המטע". ראיתי אותו פעמים רבות נוסע עם הקלנועית עמוס בקבוקי מים להשקותו.
ובעניין חלוקת דבש לחברים כתב :
"מדי פעם פונים אלי חברים בבקשה צנועה לקבל צנצנת דבש "כזאת". ובכן להווה ידוע, הסמכות לחלוקת דבש היא באחריותה של ועדה. אם וכאשר יוחלט על חלוקת דבש לחברים, קבלו החברים לפי המוסכם (לעצמם, לבניהם, לאירוע וכדומה) ועד אז הדבש חתום – ואין אפשרות להוציאו טיפין טיפין לצרכי הפרט, ועם החברים הסליחה".
ומספרת מרים, תבדל ארוכים שבעצמה היתה קונה דבש ...כי דוד לא היה מביא לה ולו צנצנת אחת קטנה.... נאה דורש ונאה מקיים, כבר אמרנו ?!
דוד זכה לחיים ארוכים. הלך לעולמו כשהוא נושק ל 90 לאחר זיקנה יפה, צלול עד סוף ימיו.
בתוכו היה שלם עם חייו, גאה במעשיו ובמה שהשיג סביבו.
אחד מבין דור הנפילים שהשקיע בכלל ללא דרישות פרטיות.
בעגה המקומית שלנו תמיד יישאר וייזכר בשיר הטנדר המפורסם
כ"דוד ברוך כל יומיים משגר מכתב:
צבי אני חצרן, אני עגלון רפתן עכשיו
ארבע חבילות חציר – קונשטוק לי חייב
נשפכו אתמול כל החלב..
טנדר טנדר אין כמוהו כלי לתחבורה...."
לך מרים, ולכם הבנים מתי ומשה לכלות אניטה וסוזן ולנכדים - תנחומים.
יהי זכרו ברוך
דברי הספד / מירי רצון
חסר רכיב