חסר רכיב

אייזנשלוס יורם

אייזנשלוס יורם
-
4/7/1949-30/11/2007
מקום לידהארגנטינה
מקום פטירהקיבוץ יקום


אייזנשלוס יורם ז"ל
בן פאולינה ומשה
נולד – בבואנוס איירס, ארגנטינה
עלה לארץ – 1971
נפטר – ביקום
בת הזוג – דולי
הילדים – מרב ונמרוד
יורם אייזנשלוס 04.07.1949 – 30.11.2007
יורם נולד ב 4 ליולי 1949, בן זקונים להוריו משה ופאולינה כבן שביעי במשפחה.
במהלך שנות הילדות חי עם המשפחה בבואנוס איירס, ארגנטינה במשפחה ציונית, אמידה שבחרה לגור בשכונת פועלים כדי לחנך את ילדיהם לשיווין וערכים חברתיים. אביו משה, היה תעשיין טקסטיל וראש הקהילה היהודית בבואנוס איירס. אמו, ניהלה חנויות בגדים.
יורם למד בבית ספר יהודי ובהמשך עבר לבית ספר אורט ולמד במגמה לאלקטרוניקה.
בנעוריו כתלמיד בחטיבת הביניים ובתיכון, היה פעיל בתנועת איחוד הבונים ובמקביל הצטרף בסתר, לתנועת המחתרת הקומוניסטית של צ'ה גברה.
שני מסלולים אידיאולוגיים מקבילים אלו היו חלק מחייו לאורך שנות ה 60. שנים אלו השפיעו על עיצוב אישיות, ובמהלכן החל לחקור את תולדות התנועות הסוציאליסטיות. כל זאת עד מלחמת ששת הימים, אשר בעקבותיה התגבשה דעתו הפוליטית.
בהיותו בן 18 שנים, התנדב להלחם בארץ כחלק מגיוס חירום ואף ארגן אנשים נוספים שנסעו ביחד לארץ אל המלחמה. אבל, הם אחרו את המלחמה בימים ספורים.
יורם נשאר בארץ כמתנדב בקיבוץ גבולות, לאחר מכן עבד במכון למדריכי חו"ל ואף שהה תקופה קצרה במעין ברוך.
בתקופה זו למד עברית על בוריה והתעניין מאד בהיסטוריה של ישראל.
כשחזר לארגנטינה, גויס לצבא הארגנטינאי ושירת במפקדת הארמיה של בואנוס איירס כסמל מודיעין. במהלך תקופה זו שמר על קשר עם תנועת איחוד הבונים והפך להיות גזבר התנועה.
שם גם הכיר את דולי, אשתו לעתיד, שהיתה בוגרת התנועה בסנטה פה, וקשר את גורלו בגורלה.
יורם המשיך ללמוד וסיים למודי תואר ראשון במגמת צילום, באוניברסיטת אגפה.
בשנת 1971 עלו יורם ודולי לארץ, כחלק מגרעין עליה, והגיעו לאולפן בקיבוץ אור הנר. באור הנר החל ליישם את הרעיון הקיבוצי שבער בתוכו כל השנים, עבד בחקלאות בד בבד עם לימודי עברית מתקדמים באולפן.
בסוף 1971 התגייס לצבא ושרת כחובש קרבי בגדוד 50 של הנחל המוצנח.
במהלך שנה זו נולדה הבת הבכורה – מירב.
באוקטובר 1973, בזמן שירותו במעוז המזח על גדות תעלת סואץ, פרצה מלחמת יום הכיפורים. לאחר 7 ימי לחימה ובעודו פצוע, ניתנה לחיילי המוצב הוראת כניעה וביום ה 8 ללחימה, יורם נלקח לשבי המצרי.
תקופת השבי ארכה כחודשיים, עם זאת לאחריה חזר כאדם אחר. תקופה זו שנתה את חייו באופן עמוק ביותר ולמעשה המשיך להתמודד עם פציעתו כל השנים ולא החלים לעולם.
לאחר השחרור מהשבי ולאחר תקופת החלמה ראשונית, חיפשה המשפחה קיבוץ אחר למגורי קבע ולהמשך חיים בקרב הרעיון הקיבוצי. הם הצטרפו לקיבוץ שדה יואב ויורם התוודע לענף הפלסטיקה כטכנאי במפעל בנגבה.
שנים אלו עברו על המשפחה בתוך עשייה תרבותית משפחתית. יורם הצטרף לחוגים רבים ביניהם ערבית וקולנוע, והדריך קבוצות דוברי ספרדית אשר באו לטייל בירושלים. במשולב עם זאת למד לתואר ראשון באוניברסיטת הנגב בחוג להיסטוריה וארכיאולוגיה.
ב 1978 המשפחה התרחבה עם לידתו של הבן נמרוד.
ב 1981 החליטה המשפחה לעבור ליקום כדי להתגורר בקרבת מקום לאמו החולה של יורם. יורם הצטרף למפעל ועבד בו כנכנאי. במהלך הזמן למד הנדסאי פלסטיקה במכללת רופין וסיים לימודיו בהצטיינות. הודות לכך נשלח ללימודי התמחות בטכניון.
מחלת הלב שפקדה אותו מנעה ממנו להמשיך בעבודה פיזית קשה ולכן בחר כיוון אחר שהיה אך טבעי עבורו: הדרכה בקורסים לעולים חדשים אקדמאים דוברי ספרדית בתחום אבטחת איכות ופלסטיקה, במכללת רופין ובשנקר.
בשנים האחרונות חזר לעבוד במסגרת הקיבוץ בענף התקשורת אותו פיתח בדרכו המיוחדת באופן יסודי, מעשי מלא רעיונות מקוריים ותמיד בתוך דיוק וללא פשרות.
מקום העבודה האחרון של יורם היה במשרד הנדל"ן של הקיבוץ.
שנים אלו היו גם בסימן התרחבות המשפחה והפעם מכיוון הילדים: מרב בתו נישאה וילדה את נכדו הבכור זיו ונמרוד הבן נשא לאישה את שירי.
לאחר שמחלתו התגברה נאלץ יורם לצמצם את שעות עבודתו ופעילותו. וכך, לפני ימים אחדים בערבו של יום ששי 30.11.2007 נדם לבו והוא נפרד ממשפחתו ומהעולם בדרכו המיוחדת והלך שבע פעילות לעולמו.
לך דולי,
לילדים מרב ונמרוד
לנכד זיו ולכל בני המשפחה תנחומים.
יהי זכרו ברוך.
דברי הספד / מירי רצון
חסר רכיב