חסר רכיב

אבני חיים

אבני חיים
-
8/1/1922-16/10/1981
מקום לידהפולין
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגאודט
בן זוגאודט


חיים אבני
באנו להיפרד ממך חיים, אנו שנזקקנו וזכינו לשירותך הנאמנים בחצר – במשך השנים האחרונות בתחזוקת בתי הילדים. קשה היה למצוא אותך- "את יודעת שבבוקר מוקדם אני תמיד נמצא" חזרת ואמרת לי בכל פעם "מה אני יכול לעשות?" שאלת במשיכת כתפיים וכבר נעלמת בדרכך לתקן איזה ברד בקצה הקיבוץ או באחד מבתי הילדים.
תחסר לנו מאד דמותך הכספיתית העמלנית, הריצה שלך להספיק ולסיים. יחסר לנו הבטחון שהענקת ש"יהיה בסדר! אני אגיע והכל יסתדר"
הגעתי אליך בוקר אחד בשעה מוקדמת מכרגיל ובפי טענות – "חיים אתה נורא מרעיש , תעיר כך את כל הילדים..."הרגעת אותי ואמרת "אם עד היום לא התעוררו, לא יתעוררו גם להבא – וחוץ מזה השעה הטובה ביותר לתיקון רשתות..." ברקע נשמע קונצרט של שחרית בוקר מתוך תיבת רדיו עתיקה. לשאלתי התמוהה כיצד זה הולך ביחד, ענית שאין דבר מרגיע ונעים יותר מלהקשיב תוך כדי עבודה לקונצרט. סיפרת לי שגלית זאת לפני כמה שנים ומאז אתה חסיד נלהב של מוסיקה קלאסית. היתה איזו ניגודיות יפה בין דמותך חסרת השקט והטרודה תמידית לבין המוסיקה המכופתרת והחגיגית.
היינו תלויים בך חיים, ידענו שהדברים ייעשו, לא נתת לנו לבזבז, להתפנק ולהרים ידיים "אפשר לתקן!" הכרזת וכבר הייתי נאלצת לגנוז את המחשבה על החלפת אותו חפץ או חלקו ממנו התייאשתי מזמן. לא פעם נדמה היה שמוטב בלי כל הטרחה , פשוט לקנות חדש ולהחליף את הישן.
נעם לנו מאד שיתוף הפעולה אתך חיים. ידענו שישנה אוזן קשבת לפניותינו ושיש מי שדואג לנו בכל לבו. ואם גם לא אמרנו לך זאת בכל יום ובכל שעה, הודינו לך בהבעת החיבה ומאור הפנים בהם התקבלת בבתי הילדים – אני תקווה שחשת בזאת.
ינעמו לך רגבי עפרך
דברי הספד / תמר עמירן
חסר רכיב