חסר רכיב

אשר ניסים (ניסו)

אשר ניסים (ניסו)
-
24/10/1918-6/3/2009
מקום לידהבולגריה
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגבקה
בן זוגבקה


ניסו אשר
לפני שנה בדיוק, ליוונו את בקה, בת זוגו של ניסו,
למנוחת עולמים.
כעת אנו ניצבים כאן ללוות את ניסו בדרכו האחרונה והוא בן 90 שנים.
ניסו נולד בבולגריה, בעיר רוּסֵה RUSE. כַּבן הצעיר מבין 3 אחים להוריו אסתר ומשה.
אמו שהיתה ממשפחה אריסטוקרטית, נמנתה על ראשי הקהילה היהודית הציונית.
גם אביו היה בן למשפחה ציונית. למד רפואה ועבד כרופא כל חייו.
האב נפטר כשניסו היה בן 12.
בילדותו עברה המשפחה לעיר פּלוֹבדִיב.
אחיו הבכור, היה מראשי התנועה בבולגריה
והוא שהניע את ניסו בן ה 12 , לתנועת השומר הצעיר.
במסגרת התנועה הכיר את בקה, בת זוגו לעתיד, ומגיל 17 קשרו גורלם זה בזו.
בקה הגיעה לפּלוֹבדִיב מסוֹפיה כשליחת התנועה וכיהנה שם כראש קן.
כזוג, עלו לארץ באניית מעפילים ב 1940, ביחד עם אחרוני היהודים פעילי השומר הצעיר שהחליטו לעזוב את בולגריה טרם כיבושה על ידי הגרמנים.
בהגיעם לחופי הארץ נתפסו על ידי הבריטים והועברו למחנה המעפילים בעתלית שם שהו במעצר במשך כחודשיים.
מעתלית עברו לקיבוץ נגבה ששכן הרחק בנגב.
בנגבה עבד בעבודות בניה שונות
וגם חלה בשחפת ממנה החלים לאחר שהות של כחצי שנה בסנטוריום בירושלים.
בקה וניסו הגיעו לקיבוץ ארצישראלי ד', לחדרה, בשנת 1941, עם חברי "הגרעין הבולגרי".
ב 1947 כשהוקם הקיבוץ, יקום דה היום, באדמות ואדי פאליק, נמנו בין מייסדיו.
בחדרה, עבד ניסו בעיקר בהנהלת חשבונות.
ביקום, בשנים הראשונות עבד בהנהלת חשבונות, במסגרייה במפעל המיטות ובלול.
ב 1955 אף נשלח לעזרה בניהול הנהלת חשבונות, לקיבוץ חורשים, לאחר שעלה להתיישבות.
בהמשך הדרך עבד בחקלאות, במטע.
באותן שנים, המטע הכיל גידולים שונים ומגוונים:
כרם ענבים, תפוחי עץ, גואיבות, שסק, אפרסמון, פקאן, אבוקדו.
"אפרסמון ניסו" היתה חלקת אפרסמון שכונתה על שמו.
ניסו עסק בעיקר בהשקייה.
ניסו עבד כ"מחשב טוב", כך מספרים אנשי המטע.
לכן גם רק בשנים האחרונות, הוכנס מחשב לניהול רשת השקיית המטע.
ניסו היה זה שהעביר את שרביט המטע מדור הוותיקים
(זאב ברנהיים, ברטו, אמנון פרוכטר ואחרים)
לעבר דור הבנים (משק'ה פרלמוטר, שאול קלאוזנר, מתי ברוך וחבריהם),
והיה לחקלאי הוותיק ביותר בין חברי הקיבוץ.
כל השנים הוא כיבד, תמך ויעץ לנוטעים הצעירים והם כיבדו את דעתו.
למשל, בגל הקור שהיה לפני שנים אחדות עודד את מתי ברוך
שלא לוותר על גידול האבוקדו למרות היפגעותו הקשה בקרה.
מתוך ניסיונו רב השנים היה ער לגלי קור וחילופי מזג אוויר
וידע שאבוקדו הוא גידול טוב ועמיד באזורנו ונוח לעבודה, הודות לקטיף ההדרגתי.
ניסו התמיד בעבודתו זו בשדה עד יום חייו האחרון.
לאחר שהתמודד עם הכרת המחשב,
המשיך כאיש צוות המטע
ועסק ברישום הנהלת חשבונות, דוחות פעילות, רישומי עבודה, מים, הכנסות, יבולים, הוצאות כספיות ועוד,
ובכך עזר להגיע להחלטות מקצועיות וכלכליות נכונות.
נועם הליכותיו, חריצותו והשכלתו גישרו בינו לבין ממשיכי דרכו במטע.
עוד השבוע השתתף בדיון מקצועי והביע עמדתו הברורה.
כך בצעדים איטיים ומדודים,
היה פוסע
כשהוא נושא עימו עיתון יומי ותיק מסמכים
תחת בית השחי
או, נוהג בטרקטור הקטן
ולאחרונה, מתנייע בעזרת קלנועית
מביתו לעבר הבית השני שלו –
"המטע" !
בנוסף, ניסו כיהן בועדות שונות של הקיבוץ והיה חבר מזכירות.
ל"חדר הקריאה" של העבר, אשר שימש מאגר לעיתונים ומפגש,
היה נכנס ראשון ויוצא אחרון.
היו תקופות בהן היה אחראי על המקום.
למרות שקולו לא היה כקול של מנהיג,
דעותיו נשמעו היטב והתחשבו בהן.
ניסו היה אוטודידקט מובהק.
התמצא בתחומי חיים רבים והיה אבן שואבת של ידע,
בהיסטוריה, תרבות, מוזיקה, שפה, ספרות, עיתונות, פוליטיקה, אקטואליה ועוד ועוד.
נכון,
חברתיות לא היתה תכונה בולטת אצלו,
אבל היתה לו נאמנות לחברויות שנמשכו לאורך שנים,
גם כשפער גילים גדול היה בינו לבין ידידיו.
עם זאת,
החברות העמוקה ביותר היתה בינו לבין בקה.
חייהם כזוג היו חיים של שיחה, דיון, חילוקי דעות וצחוקים רמים,
עם הרבה אהבה וכבוד.
ניסו, כאדם סגור, ולעתים בעל דעות קיצוניות היה מסור למשפחתו ולילדים.
במשפחתם, בקה היתה המובילה.
והוא
כאיש צוות מסור
עשה כדבריה, "כל מה שצריך" להיעשות,
גם כשהתגלו ביניהם חילוקי דעות וניגודי השקפות.
ביום ששי האחרון,
לפני כניסת השבת ולקראת בואם של כל בני המשפחה
להתכנסות ערב שבת המסורתית שלהם,
נפטר ניסו במיטתו,
ומת מות צדיקים.
הוא מת לפתע וכאילו ללא הכנה מוקדמת
או אולי,
לאחר הכנה ארוכה והדרגתית במשך השנה הארוכה שעברה עליו, ללא בקה.
מאז פטירתה
הוא היה עצוב מאד, כאילו תחושת טעם החיים אבדה לו,
ולא מצא מנוח לנפשו.
גם בהיעדרה, נוכחותה של בקה היתה מורגשת כל העת לצידו, בביתם.
לתמר ואפרים, אמנון ורבקה, ולאילנה
לנכדים ולנינים ולכל בני המשפחה -
ניסו היה עבור כולכם אב המשפחה
ואבן שואבת של משפחתיות, מידע, ותרבות השיחה.
משאבים אלו יינשאו אתכם כצידה לדרך ארוכה,
בהמשך דרככם.
תהי מנוחתו שלמה באדמת יקום.
מירי רצון
דברי הספד,
יקום 06.03.2009
חסר רכיב