חסר רכיב

דויד בגינסקי

דויד בגינסקי
-
18/9/1927-20/5/2017
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגורה


דויד בגינסקי ז"ל
"הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם אף פעם לא אפסיק ללכת
אני נופל וקם עובר גשר ועוד גשר,
אני נופל וקם כמה ארוכה הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם”,
כך כתב מוקי
כזה היה אבא שלי דוד, כך קראתי לו כל חיו, בשישי דיברנו, בשבת לפנות בוקר ליבו נדם ושירת חיו באמצע נפסקה,
לא ממש באמצע כמעט 90.
דוד אהב אדם, אהב תרבות , אומנות, מוסיקה, קולנוע ושירה והכי הכי ספרות איש ספר היה ויעידו הספרניות והספרנים
ויעיד ארון הספרים בביתם של הורי.
כמו כן, היה מעודכן בכל המתרחש מסביב אדם קוסמופוליטי אוטודידקט.
בגיל 14 עזב את ספסל הלימודים ועבר עם הוריו למחנה הריכוז וסטרבורג סיפר לי על אותה תקופה ארורה,
שלא היה מה לקרוא, היה אוסף כל פיסת עיתון כל דף שהתגלגל על האדמה וחיפש את המילה הכתובה.
כמו כן, מאוד אהב צילום תיעד כל אירוע במצלמת ה"ליקה" הראשונה שלו ואנחנו נהנים מאלבומי תמונות מרהיבים.
אהב טכנולוגיה והתעדכן בכל גאג'אט חדש שיצא לשוק, עוד בשישי הספיק לקנות ספינר מהבהב שיצא זה עתה, כאילו לנינים...
היה מצפוני ואכפתי, איש ישר כסרגל חייו היו מלאי תוכן ועניין וכל זאת גם בזכותה של ורה אמי המסורה לו במשך 72 שנים
משותפות בהרמוניה מושלמת, גם בימי משבר וחולי ורה תמיד לצידו עד נשימתו האחרונה בשבת
כשנפטר בזרועותיה.
נזכור את אותם אנשים מבית ומחוץ שעזרו ותמכו.
עצוב לנו שדוד לא יזכה להשתתף איתנו בשמחות הקרבות ובאות, לראות את הילה נכדתו הבכורה ביום נישואיה לאמיר,
את נכדו אייל וזוגתו מיכל ונכדתו יובל ובן זוגה יותם נישאים ולא זכה לראות ניין קטן שזה עתה נולד בנם של יפתח ושאני.
היית לי אב מסור ואוהב, אוהבת אותך איש יקר!
עדה.
חסר רכיב