חסר רכיב

אודי אפשטיין

אודי אפשטיין
-
28/4/1953-10/9/2016
מקום לידהארגנטינה
מקום פטירהקיבוץ יקום


אודי אפשטיין
נולד בשנת 1953 בעיר סנטה פה בארגנטינה להוריו פנינה ודוד ז"ל, אח לרותי הבכורה שנולדה שנה וחודשיים לפניו. אודי למד בבית ספר ציבורי ובמקביל, החל מכיתה ב', היה מבקר בשעות אחה"צ גם בשולה - ב"ס יהודי שם למדו בין היתר יידיש ומעט עברית. סביב גיל 13 ביקר במרכז קהילתי יהודי שם למד על ארץ ישראל, חגי ישראל ותנך. הייתה זו תקופה קשה ליהודי ארגנטינה בה עלתה מאוד האנטישמיות במדינה . משפחת אפשטיין עברה לאחד מפרברי בואנוס איירס ואודי בהיותו בן 16 הצטרף לתנועת הנוער "בדרך" שמטרתה הייתה עלייה לארץ.
אביו של אודי שהיה מהנדס רצה מאוד שגם הוא ילמד את המקצוע ועל כן הוא למד הנדסאי מכונות עוד בבה"ס התיכון ולאחר מכן החל ללמוד הנדסה אלא שאז, בהיותו בן 20, פרצה מלחמת יום כיפור ואודי ביחד עם הגרעין אליו היה שייך החליטו להקדים את תאריך עלייתם לארץ והוא לא הספיק לסיים את לימודיו.
בנובמבר 1973 הגיע אודי עם שאר חברי הגרעין לקיבוץ יקום. הוריו הגיעו לארץ שנה אחריו ומאוחר יותר עלתה לארץ גם אחותו ומשפחתה.
בשנת 1974 הגיעה ליקום ממקסיקו אסתר בעקבות אחיה פפה שהיה כבר חבר קיבוץ. אודי ואסתר נפגשו והחליטו לבנות חיים משותפים. אודי התגייס לצבא ושרת בעיקר בסיני. במהלך השירות התחתנו אסתר ואודי בקיבוץ.
בשנת 1979 החליטו אודי ואסתר לעזוב את הקיבוץ ועברו למספר שנים לקריית מוצקין שם נולדו בנם הבוגר איתי וביתם איריס. המשפחה החליטה לחזור לקיבוץ ובשנת 1985 התקבלו חזרה לקיבוץ. ביתם אפרת נולדה לאחר חזרתם.
עם הגעתו לקיבוץ עבד אודי בלול, לאחר מכן עבד שנים רבות ברפת. בהמשך עבד בחברת אוקיאנוס, במוסך ובשנים האחרונות ניהל את המכבסה.
לאודי היו תחביבים רבים. הראשון בהם גילוף בעץ, אחותו מספרת כי עוד בהיותו ילד היה מגלף דמויות מגירים בבית הספר. הוא למד ידיעת הארץ במכון אבשלום ובשנים האחרונות הקדיש זמן רב לשתי אהבות גדולות שלו המשחק והרכיבה באופניים.
אודי היה חבר בקבוצת תיאטרון שהעלתה מחזות בעלי מסר חברתי. בימים אלה אמורה הקבוצה להעלות מחזה בנושא העצמה נשית.
את הרכיבה על אופניים גילה אודי כבר מזמן אך בשנים האחרונות הפך אותה לתחביב ועיסוק מרכזי. הוא רכב במקומות שונים בארץ ואף השתתף בטיולי אופניים בבולגריה והשנה אף במרוקו. הרכיבה הייתה בשבילו מקור לסיפוק והנאה רבה עליה לא היה מוכן לוותר.
לפני כשנה נולדה לאודי ואסתר נכדתם הראשונה אמילי ביתם של איתי ודינה. הנכדה הייתה מקור לשמחה ואושר רב לאודי והוא בילה איתה שעות רבות.
מותו הפתאומי, באמצע טיול רכיבה על אופניים, תפס את כולנו בלתי מוכנים ומתקשים להאמין ולהבין. לאסתר, לאיתי, איריס ואפרת לדינה ולכל המשפחה המורחבת אין מילים שינחמו על אובדן שכזה, אולי רק העובדה שהוא הלך מאיתנו בעודו עושה את הדבר אותו אהב יותר מכל.
יהי זכרו ברוך
חגית רז
חסר רכיב