חסר רכיב

קרוא רחל

קרוא רחל
-
28/6/1920-12/1/2016
שם משפחה קודםקיציס
מקום לידהתל אביב - ישראל
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגמשה (תיש)
בן זוגמשה


קרוא רחל (רוחה) ז"ל
בת בתיה ויוסף קיציס
נולדה - בתל אביב
נפטרה – ביקום
בן הזוג - משה קרוא (תיש)
הילדים – שאול, ארנון, אורנה, יחיעם
רחל (רוחה) קרוא 28.6.1920 - 12.01.2016
בת 95 הלכה אמש לעולמה.
זקופת קומה, צלולה בדעתה מתעניינת חוקרת רוצה לדעת עוד ועוד פרטים על המתרחש בקיבוץ ומה קורה עם החברים והילדים.
לפני כשלוש שנים לאחר תאונת נפילה עברה להתגורר בבית אשל.
בכל יום היתה יוצאת מחדרה החוצה יושבת על המרפסת הצופה לצומת דרכים מרכזית בואך לחדר האוכל, המרפאה וכלל שרותי הקיבוץ. חוברת תשבצים עיתונים על שולחנה ועוברי דרך שפקדו אותה בפינתה הקבועה. בשיחותיה עם קהל המבקרים לא חסכה את הבעת עמדותיה ודעותיה ושמרה על ערנות מחשבתית מופלאה. דומה שהיא זו שהאירה בנוכחותה את המרפסת בעוד המרפסת מאירה את חייה.
רוחה השתייכה לקבוצת מייסדי הקיבוץ.
נולדה בשכונת נחלת יהודה וגדלה בתל אביב, "תל אביב הקטנה" של אז, במשפחת קיציס בתיה ויוסף ואחותה רותי.
הוריה עלו לארץ בעליה השנייה ואביה היה בין מנהיגי תנועת הפועלים ומייסדי הסתדרות העובדים ומפלגת מפא"י. הוא גם כיהן כראש מועצת פועלי תל אביב.
בתל אביב גרה עם משפחתה במעונות עובדים ולמדה בבית החינוך לילדי העובדים שהחינוך בו היה דומה לחינוך הקיבוצי. ילדי בית הספר גידלו בעלי חיים, גינת ירק, ניקו את הכיתות, הכינו ארוחות בוקר יחד המורים, כך שהילדים התלמידים היו במערכת יחסים מקורבת ומשתפת עם המורים.
תקופת חינוך זו השאירה על רוחה חותם עמוק ונהגה לספר לילדיה הרבה על הזמן הזה, על המורים שהיו אהובים עליה ועל הערכים הרבים שהדגישו את אהבת הארץ והגשמה אישית בה, אותם ספגה והגשימה בחייה.
כנערה היתה גם בתנועת הנוער העובד אך לאחר הכרותה עם משה (תייש) ובהשפעתו עברה לתנועת השומר הצעיר וזאת על אף התנגדותו הנחרצת של אביה לשומר הצעיר...
יחד עם תייש הגיעה לקיבוץ שהיה אז בראשית הקמתו בחדרה כקיבוץ ארצישראלי ד' בעת שהתארגנו לקראת עליה להתיישבות והיו בין מייסדי הקיבוץ. אביה, שהמשיך להתנגד להיותה בשומר הצעיר סרב להיכנס לחצר הקיבוץ והיה מחכה ליד השער ומבקש שיקראו לה אליו....
רוחה ותייש נישאו כשהוא התגייס לצבא הבריטי ובתור חייל נשוי יכול היה לזכות בתנאי שכר טובים יותר.
בין העבודות בהן עסקה במהלך השנים והיו משמעותיות בחייה היתה כאשר היא נבחרה להיות מטפלת בקבוצת הילדים הבכורים של הקיבוץ, יחד שלמה פומרנץ שהיה אז המורה. היא הרגישה את חשיבות המפגש הישיר שלה עם הילדים והקשר שנשמר איתם במהלך כל השנים עד התבגרותם במקביל להתבגרותה שלה. לידיעה שהם זוכרים אותה גם בהיותם הורים לילדים וסבים לנכדים היה ערך מאד משמעותי עבורה שליווה אותה כל השנים.
כשהקיבוץ עבר מחדר האוכל בצריף לחדר האוכל החדש היא היתה האקונומית ביחד עם רות הרמן.
היו גם שנים בהן עבדה כסייעת לרופא השיניים, אך את שנות חייה הרבות ביותר עבדה בהנהלת חשבונות. תחילה בהנהלת החשבונות של גרנות שם נהנתה מאד וגם זכתה להערכה רבה. רק כאשר התפנה מקום בהנהלת החשבונות של הקיבוץ היתה מוכנה לסיים בגרנות ולחזור לעבודה בקיבוץ. מאז, במשך יותר משלושים שנים עבדה ברציפות, התמדה וקפדנות רבה בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, גם כפנסיונרית ולמעשה סיימה שם לפני 3 שנים לאחר אותה תאונת נפילה ששינתה את חייה.
אורית אשכנזי ושאר החברים הצעירים ממנה במשרד, מספרים שלמדו בהשראתה של רוחה את הדיוק הקפדנות והיושר הנדרשים בעבודה זו ומודים לה על כך כל השנים.
לעתים כשהזדמנתי להנהלת החשבונות והייתי שומעת את שיחותיה הטלפוניות עם לקוחות שונים כשהיא אומרת "שלום, מדברת רחל" הייתי חושבת לעצמי מעניין האם מי שנמצא בצדו השני של הקו הטלפוני יודע את גילה המופלג של אותה רחל איתה הוא מנהל שיחה כעת.. ומחייכת לעצמי.
לפני 10 שנים הלך תייש לעולמו והיא המשיכה בדרכה לנהל את עצמה ואת משפחתה ולעבוד.
רוחה ותייש הקימו משפחה ענפה – ארבעה ילדים שאול, ארנון אורנה ויחיעם, זכתה ל 7 נכדים, 4 נינים והמשפחה עדיין מתרחבת.
משפחה יקרה,
תנוחמו בשנים הארוכות בהן זכיתם לחיות לצדה של אם, סבתא וסבתא רבה פעילה ועצמאית.
תנוחמו בקשר היפה שיצרה עם הנכדים והנינים, קשר שבוודאי ישמר בליבם
שלום לך רוחה,
נזכור אותך כאשה דעתנית, צלולה, מתעניינת, מתמודדת בשיחה עם אנשים צעירים בשפתם, מתמצאת בתחומים רבים כמו ספורט בארץ ובעולם, קוראת, פותרת תשבצים, נהנית משמיעת מוזיקה ונהנית בדרכך מחייך.
היי שלום ונוחי בשלום על משכבך
דברי הספד / מירי רצון
חסר רכיב