חסר רכיב

שריר יצחק (שרי)

שריר יצחק (שרי)
-
20/3/1920-8/4/2007
מקום לידהישראל
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגרוני
בן זוגרוני שריר


יצחק שריר (שרי)
היום ה 11 במרץ 2007 .
אנו ניצבים כאן ומלווים את חברנו יצחק שריר, שרי - כפי שנהגנו לכנותו,
שנמנה על מייסדי הקיבוץ – ביום העלייה ה 60 לעליית קיבוצנו יקום על הקרקע באדמות נחל פולג.
דומה, שאין שילוב חזק יותר מהקשר של שרי אל האדמה. היום הוא נטמן באדמתו – אדמה חקלאית נושאת פרי ומשמשת כר מחיה ובית לו ולמשפחתו ולעמל חייו – בקיבוצו.
שרי נולד לפני 87 שנים ב 20 במרץ 1920 בעיירה עקרון, היא מזכרת בתיה דה היום, כדור שלישי להורים ילידי הארץ, למשפחה שמוצאה מרוסיה ופולין.
בגיל 14 יצא מהבית ללמודים בבית הספר החקלאי במקווה ישראל, היה חניך קן השומר הצעיר בתל אביב ובהמשך השתייך לגרעין השומר הצעיר שהקים את קיבוץ ארצישראלי ד', לימים – יקום, במושבה חדרה.
במרוצת שנות הקיבוץ בחדרה, השתתף שרי בקבוצות עבודה של חברים שיצאו למקומות שונים ברחבי הארץ לשם פרנסה, כמו למשל בבית גן וביבנאל. בתקופות אלו נעדרו החברים מהבית לתקופות ארוכות של חדשים ואף שנה. בעת היותו ביבנאל, נולדה עירית בתו הבכורה של שרי שהיתה בין קבוצת הילדים הראשונה שנולדו בקיבוץ.
עם עליית הקיבוץ להתיישבות באדמות הפאליק, הוא נחל פולג דה היום, שימש שרי כמוכתר הקיבוץ וכאיש קשר עם הערבים תושבי המקום, שגרו כאן על הגבעות שסביבנו בחירבת זבבדה. שרי, כיליד הארץ שגדל בעקרון מקורב לערבים, ידע ערבית, הבין את ניביה, הכיר את מנהגי הערבים וידע לשוחח איתם בשפתם הם וברמזים הפנימיים של השפה.
שרי, שאהב לספר סיפורים, סיפר גם על שהתרחש בחיי התושבים בחירבת זבבדה ועל הקשרים עם יקום. אם זאת במרוצת השנים לעתים קשה היה להבחין מה בסיפוריו האמת ומה הוא פרי דמיונותיו כמספר. קריצת העין שליוותה את דבריו יכלה להתפרש כדו משמעית.
מאז ההתיישבות ביקום, היה שרי בצוות המוביל בתחום המשקי, כלכלי והחקלאי. הוא מילא תפקידי מפתח כרכז המשק, רכז הפלחה והשלחין – לימים גידולי שדה ועוד.
בימים בהם עיבדו הפלחים של יקום 3 אלפים דונם בנגב הצפוני, באזור רוחמה, היה שרי חלק מהצוות המופלא שסיפק סיפורי הווי וגבורות מכובדים לספר סיפורי יקום.
בשנת 1962 יצא לשליחות מטעם משרד החוץ כמדריך חקלאי בארצות מרכז אפריקה, ביחד עם משפחתו.
כשחזר ב 1964, השתלב שוב בחקלאות הקיבוץ וריכז את גידול הבוטנים.
בהמשך, לאחר כיבוש רצועת עזה במלחמת ששת הימים עבד כנציג משרד החקלאות, בהדרכה חקלאית ברצועת עזה, במשך 18 שנים בהן עסק בהדרכת חקלאי הרצועה בגידולים, במיכון ובשיווק התוצרת.
שנים אלו היו מרתקות ומעניינות במיוחד עבורו. כדובר ערבית וכמי שמכיר את הלכות החיים של התושבים הערבים, היה מכובד עליהם, והוכתר על ידם "כאזרח כבוד" בלתי רשמי של העיר עזה. שרי היה מיודד עם התושבים ואף פעם לא פגעו בו. הוא כתב על הקידום האדיר שנושאת החקלאות בהדרכת ישראל. עם זאת היה מודאג בהקשר לעתיד רקמת היחסים ועתידה בין ישראל לרצועה וכך התבטא:
"ערביי רצועת עזה שכנינו הם וזאת עובדה. אם נכיר אותם טוב יותר תיטב מערכת היחסים בינינו" ובהקשר אחר בראיון ל"בבית" עיתון הקיבוץ, 1985, אמר: "ערביי עזה עסוקים בלהיטיב את מצבם ומעל פני השטח הכל נראה רגוע. כולם נהנים מהטבת התנאים ומתוצאות הקידום בחקלאות. עם זאת, בעלי הזהות הפוליטית המובהקים נושאים את דגל פלשתין ומשתפים פעולה עם פח"ע – (פעילות חבלנית עוינת).
שרי היה ידוע גם כמי ששולח ידו בכתיבה ומעלה רעינותיו בעת שנשא ברכות באירועי הקיבוץ. אצטט מדבריו כראש הסדר, שנאמרו בליל הסדר בשנת תשמ"ה 1985, בהתקרב מועד ליל הסדר של השנה:
"בהתקדש החג, בארבע עשר בו, הוא חג האביב. האביב חמים וטעים וירוק, כילוד החורף ומן הסתם נושא תקווה! אביבנו הוא. מילדותנו הורגלנו לחבבו כתופעת טבע מופלאה. הכל פורח, מי שציצת שורש לו, זרע קטן שבקטנים, כל פקעת צנומה וגדולה ממנה, כל בצל ובצלצל מקומט – כולם נעור מתרדמתם והופיעו בהמוניהם על פי לוח זמנים שקבעו לעצמם, והתייצבו כאיש אחד - לצעדת האביב. ומי כמונו חש שבלי העוצמה שבהתחדשות, בלי הבטחון בהמשכיות ובצמיחה שהם הבסיס לקיום – הרי בלעדי זאת אין לנו תקווה. כי האדם עץ השדה הוא... וכך הפליג בתיאורי טבע והקשרם לחיינו.
בגיל 65, לאחר שפרש מעבודתו במשרד החקלאות, השתלב שרי בעבודה במפעל ולאחר מכן כאיש ביטוח של הקיבוץ מספר שנים, עד שפרש אל ביתו.
במהלך חייו אדם פועל יוצר ובונה ובזקנתו נח בביתו, בצל קורתו, ונשען על המשכיות עשיית הדורות. כך גם שרי, פעל יצר ובנה ובעשר שנותיו האחרונות כשהוא נושק לעבר שנתו ה 80, סיים עבודתו וחי בביתו בקרב בני משפחתו – רוני שותפתו לחיים, הילדים עירית, עמי ואיתן, בני זוגם, הנכדים והנינים שנוספו לחבורה.
לעתים פגשנו בו צועד בשבילי הקיבוץ, להנאתו ולמען בריאותו, צופה בנעשה ומביע דעתו בשיחה על השביל.
לאחרונה לקה בבריאותו סבל מכאובים ולא יכול היה לצאת מביתו.
מוקף בבני משפחתו נפטר אמש. תנחומים לך רוני לילדים, לנכדים והנינים ולכל המשפחה.
נוח בשלום על משכבך - שרי, באדמה אשר אהבת.
מירי רצון
חסר רכיב