חסר רכיב

רותם דן

רותם דן
-
25/12/1944-15/1/2012
מקום לידהישראל
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגמאיה


דני רותם
דני נולד בפתח תיקווה לפני 67 שנים. הוריו היו חניכי השומר הצעיר וחברי מפ"ם.
אמו טובה נולדה בוורשה, אביו אריה (לובה) נולד בווילנה, פולין.
שלושת בניהם אמנון, דני ואילן התחנכו בהשומר הצעיר והיו חברי קיבוץ בחלק מחייהם.
דני הגיע ליקום במסגרת גרעין שיועד להשלמת קבוצת בני הקיבוץ הבוגרים וביחד עם קבוצה מרחובות ובני הקיבוץ יצרו את גרעין אל-יעד. לעתים דני היה מגדיר את עצמו "השבוי, וזאת משום שהקבוצה כולה בעצם לא רצתה להשלים את יקום והוא היחיד מביניהם מפתח תקווה שנשאר "שבוי" כדבריו, בקיבוץ.
בעת השרות בצבא בהיות הגרעין בכרם שלום, התחילה החברות בינו לבין מאיה קלאוזנר ובהמשכה נישאו ונולדו 2 ילדיהם רון ויעל.
במשך תקופה מסוימת עמדו דני ומאיה על פרשת דרכים בקשר להמשך חייהם בקיבוץ ואז עשה דני החלטה פנימית שכאן ביקום יהיה ביתו. התוצאה היתה שדני השתלב בתחומים שונים ורבים בתחומי הקיבוץ והיה חלק ממתווה החיים שלנו.
דני עבד בסוגי עבודות שונים. בראשית דרכו היה מסגר ואחר כך ריכז את המסגרייה בעודו לומד הנדסאות בלימודי ערב. בהמשך, למד בקורס גזברות והיה גזבר הקיבוץ. אחר כך למד כלכלה ומשק ברופין, כיהן כמזכיר הקיבוץ, רכז בניין, ניהול פארק יקום, נהג בריאות, ולבסוף ניהל ענף חדש – נכסי יקום וזאת עד צאתו המיועדת לפנסיה.- אותה לא זכה לממש.
דנימשהיה ידען, ובעל חוש הומור ניהל את חייו תוך תנועה מתמדת על שביל הזהב שבין משא ומתן והסכמות וחיפוש פתרונות ללא שימוש במאבקי כוח. כך נהג גם בניהול צוות העובדים שהיו בתחום אחריותו.
ידע רחב הוא רכש לעצמו בחלימודיו הממושכים במכון אבשלום בתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה וטיולים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות הצטרף לקבוצת "צועדים בים" בתל אביב ומצא שם מקום מכובד בין הצועדים התל-אביביים. תכניותיו עם מאיה לתקופת הפנסיה היו לא פחות מאשר "כיבוש עולם הטיולים" ברחהי הארץ והעולם – לשם לא זכה להגיע למרבה הצער.
בד בבד עם חיבתו לטיול ודעת היה איש משפחה ובית, השתלב במשפחת קלאוזנר המורחבת וביחד עם מאיה טיפח את משפחתם הגרעינית ואת הקשר עם הילדים והנכדים.
בשנה האחרונה, לאחר שלקה במחלתו התמודד עם מכאוב וסבל רב שהרפואה המודרנית טרם מצאה להם פתרונות טובים.
בתקופת מחלתו ידע ימים של תסכול וכעס על אי יכולתו לבטא את עצמו ולתפקד באופן עצמאי. מאיה והילדים והצוות הרפואי סייעו ככל יכולתם וניסו להקל עליו , אך המחלה הכריעה את הכף.
כעת, זמן השקט, שקט שלאחר סערת הסבל והמרוץ נגד המוות, הקץ. המוות שקט ונותן לך דני ולמשפחתך מנוחה. השקט – שירגיע את הזמן לשכחה, לסליחה. להיזכרות בך בעת חייך הבריאים ולפתיחת דף חדש.
נהוג ביהדות לצאת מבית הקברות בדרך שונה מזו שנכנסים דרכה וזאת, כסמל לכך שכעת יהיה צורך להלך בדרך חדשה.
לך מאיה, לכם רון ומרי, יעל ובן לנכדים עמרי, אלדד ואיתי ודניאל הקטן ולכל המשפחה – מאמינה אני בכם ובכוחותיכם להמשיך ולגדול ולהתפתח ולשאוב מהמטען הרוחני שדני טמן במשפחתכם.
דני,
פעמים רבות עמדת לצידי בעת ארועי חג, בקריאה ואף בניהול ליל הסדר. פעמים רבות עמדנו כאן יחד בטקסי לוויות ואתה קראת את הקדיש הקיבוצי. הפעם נאמר זאת עליך ובלעדיך.
צר לי,
היה שלום ונוח בשלום על משכבך
דברי הספד / מירי רצון
חסר רכיב