חסר רכיב

רוגלין חנה

רוגלין חנה
-
20/7/1921-5/2/2015
מקום לידהפולין
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגיצחק
בן זוגיצחק רוגלין


חנה רוגלין
נולדה בורשה בשנת 1921 להוריה שלמה ורבקה אלברט, בת אמצעית ולה עוד שני אחים.
חנה למדה במסגרות הפולניות בעיר . היא לא השתייכה לשום גוף ציוני. במשפחה חגגו את החגים היהודיים ודברו פולנית ואידיש.
בהיותה בת 18, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהגרמנים פלשו לפולין, החליטו חנה ואחיה הצעיר מאטיס לברוח, כמו רבים אחרים, מזרחה לברית המועצות.
מרבית בני המשפחה נשארו בורשה ונספו שם. חנה ומאטיס הגיעו לסיביר. בתקופה הראשונה נאלצה חנה ללמוד את השפה הרוסית שלא הייתה ידועה לה. לאחר מכן החלה לעבוד במתפרה גדולה . מאתיס אחיה התגייס לצבא הרוסי ושירת בחיל הים.
בשנת 1943 כבר ניהלה חנה את מחלקת התפירה. באותה מתפרה הוקם סניף של ארגון "איגוד הפטריוטים הפולנים" שצידד בהסכם בין פולין לברה"מ , וחתר לשינויים חברתיים, כלכליים ומדיניים בעת השחרור. חנה שמשה כמזכירת הסניף.
עם תום המלחמה השתחרר אחיה של חנה ובשנת 1946 הם חוזרים לפולין בעזרת איגוד הפטריוטיים הפולנים. לאחר שלא מצאו איש מבני משפחתם הם מצטרפים לקיבוצים שקמו על ידי תנועות הנוער לפליטים שחזרו מרוסיה. בשנת 1948 יצאו חנה ומאטיס בדרך לישראל על האנייה "יורק" והגיעו לנמל חיפה באמצע מלחמת העצמאות. בהגיעם לחיפה באה נינה יפה (שהכירה את חנה עוד מורשה) ושכנעה אותם להצטרף לקיבוץ ארץ ישראלי ד' הוא קיבוץ יקום ותוך יומיים מצאו עצמם בקיבוץ.
בקיבוץ עבדה חנה בתפירה סלונית ולאחר מכן עברה לעבוד בקומונה של החברים וכעבור מספר שנים בקומונה ילדים שם גם תפרו לילדים בגדים שונים.
בהמשך עברה לעבוד במטבח, עברה קורס אקונומים ברופין ועשתה את התפקיד מספר שנים. חנה עבדה גם בלול אך את מרבית השנים עד ליציאה לפנסיה עבדה במתפרה .
בהגיעה ליקום פגשה חנה את יצחק והם הקימו משפחה. חנן שלמה ורבקה נולדו במהלך השנים.
כיום המשפחה המורחבת כוללת את עירית, הילה ומנחם, 10 נכדים ובשנה האחרונה אף זכו לחבוק נין ראשון.
את ארבעת השנים האחרונות העבירה חנה בבית אשל. שם פגשתי אותה לעיתים תכופות בבואי לבקר את אבי. חנה כהרגלה תמיד נקיה, מסודרת , מקפידה בלבושה, מחייכת ושואלת לשלומי ולשלום אבי מתוך עניין אמיתי. היה בה סוג של שקט ואצילות וגם כשהרגישה לא טוב השתדלה שלא להעיק על הסביבה.
המשפחה מבקשת להודות מעומק הלב לאורסולה ולצוות בית אשל ,שהפך לחנה ולהם בית שני, בו קיבלו אהבה, חום ואכפתיות, אוזן קשובה והרבה תמיכה. וכן לטלי ולמירי הרופאה, שנתנו לחנה את החופש להחליט כיצד ברצונה לחיות את שארית חייה, ולמשפחה את והתמיכה בהבנה וכיבוד רצונה של חנה.
ליצחק, חנן, שלמה, רבקה וכל המשפחה - תנוחמו בחיים הארוכים ומלאי העשייה שזכתה בהם חנה וזכיתם בהם אתם לצידה.
יהי זכרה ברוך.

חסר רכיב