חסר רכיב

קלאוזנר הנרי

קלאוזנר הנרי
-
24/12/1918-12/4/2009
מקום לידהגרמניה
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגרות
בן זוגרות קלאוזנר


הנרי קלאוזנר

לכבוד רב ייחשב לי הדבר לשאת דברי הספד לכבודו של הנרי, ידידי וחבר קיבוצי.
אני עושה זאת מתוך התרגשות רבה.

חזון היה לו בעיני רוחו – והצליח להגשימו בחייו:
להחיות ולעודד שירת מקהלה וזמר עברי ולהקים דור של מקהלות בארץ.
נחשב לאבי תנועת המקהלות ויקיר הזמר ושירת המקהלה בישראל!

הנרי, נולד בברלין להוריו הלנה ושלמה קלאוזנר, בשנת 1918.
ביתם שהיה ספוג בערכי תרבות, מוזיקה ומורשת יהודית –
השפיע רבות על חייו.

בנעוריו למד מוזיקה בקונסרבטוריון ובאקדמיה למוזיקה בברלין, ניגן על כינור, למד ניצוח וניצח על מקהלת נערים בבית הספר ובתנועת השומר הצעיר
ובעיקר, היה חובב מושבע של כדורגל וכדורגלן מצטיין.
תאונה שפגעה בידו ובכושר הנגינה בכינור,
גרמה לו למפנה מוזיקלי לכיוון של ניצוח.

כנער בן 16 וחצי (1935) עלה לארץ כחניך השומר הצעיר ובמסגרת עליית הנוער, בראשותה של רחה פרייאר, והגיע לחברת הנוער בקיבוץ מזרע.
שם התחיל בפעילותו המוזיקלית בארץ בעת שארגן מקהלות בקבלות שבת ובחגים.
ביחד עם חבריו, הגיע לקיבוץ ארצישראלי ד' בחדרה, יקום של היום, ונמנה עם מייסדי קיבותנו – יקום.
ביקום כיהן 5 פעמים כמזכיר קיבוץ, ריכז ועדות תרבות ועוד.
עבד: בבניין וחקלאות, בהוראת מוזיקה, כמנצח מקהלות רבות ובתפקידים ציבוריים של ניהול מוסדות המוזיקה של התנועה הקיבוצית וההסתדרות הכללית.

הנרי ייסד מקהלות רבות ביניהן: מקהלת הקיבוץ, מקהלת חברות הנוער, מקהלות אזוריות עמק חפר,  חוף השרון ועוד ועוד.
היה חבר בוועדות מוזיקליות של התנועה הקיבוצית, ההסתדרות הכללית, ניהל את מדור המוזיקה של התנועה, של ההסתדרות ומה לא.
פעל למען הקמת מחלקה למוזיקה במשרד החינוך – ולאחרונה התבשר על הקמתה.
נמנה בין מייסדי ומקימי הזמרייה – פסטיבל מקהלות יהודיות שהפך לפסטיבל בינלאומי.
ניצח על מקהלות "באירופה קנטט" וניצח על שירה משותפת של אלפי זמרים בפסטיבלים ברחבי העולם. שם לימד שירים ישראליים שהפכו למוכרים ברחבי העולם, הקים את פסטיבל "שירת הימים" ועוד ועוד.
קיבל פרסים בינלאומיים רבים וכיהן בועדות שופטים בפסטיבלים ואירועי מקהלות רבים מספור.

בתום תקופת לימודי מוזיקה בשוויץ הוזמן להיות מנצח בתזמורת הרדיו של ציריך. – הנרי ויתר על ההזמנה כי עבורו נאמנותו לקיבוץ ולישראל היתה מעל לכל.
לאחר זמן, חש שיצא מופסד וזה גרם לו למשבר פנימי עמוק – מתוכו קם ליצירת חייו – קידום שירת המקהלות.
לפני כ 10 שנים הוגשה מועמדותו לקבלת פרס ישראל על מפעל חיים – שלא התקבלה.
מאז התקיימו כנסי מקהלות רבים לכבודו – בהם זכה הקהל להביע
וזכה הוא להרגיש את האהבה האדירה וההערכה כלפיו
מצד ציבור כל כך גדול של זמרים.
לאחרונה התבשרה המשפחה – שחבריו המוזיקאים התחילו להריץ מחדש את הגשת מועמדותו לפרס ישראל.

על ימי ילדותו סיפר:
"נולדתי ב 24.12.1918 – שהוא מועד חג המולד.
הודות לכך, נהניתי משני העולמות קבלתי ברכות ומתנות לכבוד יום הולדתי ולחג המולד."
זה היה חיבור מעניין שהפך במרוצת חייו "לשילוב מנצח" ולחיבור פורה בין תרבות ישראל לתרבות כל-העולם.
מי יודע, אולי קשר זה הוא שהניע אותו להטמעת התרבות הגרמנית בתוכו וליכולת שלו לקשור בין עולמות תרבות שונים, לפרוץ עבור עצמו ועבור עמיתים למקצוע דרכים לעבר העולם הגדול והרחב –
עולם המקהלות הבינלאומיות.

בכח, בכישרון ובמרץ בלתי נדלה ידע הנרי לעודד מנצחים מתחילים ולסייע בידם בראשית דרכם המקצועית והאישית.
כולם נמצאו צובאים לפתחו כדי לקבל הדרכה וברכת דרך, עצה טובה ותמיכה.
לבו היה פתוח לכל אחד – ל"גדולים" ומנוסים ול"קטנים" ורכים.
בחן, בתבונה ובתוך אמת פנימית ידע להעיר ולכוון דרכו של כל אחד ואחד.

המנצחת יעל גרמן מספרת:
"הכרתי את הנרי בתחילת דרכי, כמנצחת מקהלות. באותן שנים ריכז הנרי את המדור לשירת המקהלה בהסתדרות הנרי התייחס אלי כמו אל בת שיש להדריך ולעודד.
הוא עזר לי לבחור את השירים אותם לימדתי, ותוך כדי הכרות לעומק עם עיבודיהם של גדולי המוסיקאים בארץ הבנתי שגם אני יכולה לעבד.
בכל פעם שהנרי שמע את אחד מההרכבים שלי הוא התייחס לביצוע, לעיבוד, ולא חסך
ביקורת - שתמיד היתה איזו מילה טובה לצידה.
עבורי הנרי הוא התגלמות אהבת המוסיקה ולצידה אהבת האדם.
אני יודעת שהמוסיקה והחברים הרבים שעטפו את הנרי, איפשרו לו לחיות את שנותיו האחרונות באושר.
ככה זה, דור הולך ודור בא !
אני מקווה שהצעירים שזכו להכיר את הנרי ידעו ללמוד ממנו איך לחיות את המוסיקה
כדרך חיים."

אחד מבין מפעלי חייו היה מקהלת חברות הנוער – הבייבי של הנרי. באמצעות השירה והניצוח ידע לפתוח לבותיהם של הנערים ולהובילם להיפתח בשירה ולהבליט את כישוריהם. ומהי ציונות אם לא קירוב לבבות של יוצאי ארצות שונות וסיוע בקליטתם בארץ בדרך של יצירת תרבות משותפת.
כך היה גם בעת שפעל כרכז קן השומר הצעיר בקן בירושלים בתקופת מלחמת השחרור.
אני מאמינה שבקרב רבים מבין קהל ישראל מרטיטים אלפי לבבות בהיזכרם בימי נעוריהם ובצלילים שבקעו מגרונם ונשמתם בניצוחו של הנרי.
במקביל לפעילות המוזיקלית בארץ השכיל לפרוץ דרך אל מחוץ לגבולות המדינה והסיע את הזמר, זה שאין לו גבול, לעבר קהילות יהודיות וארצות רחוקות ברחבי העולם.
הזמר והצליל
שאינם מצייתים לחוקי הפוליטיקה – פתחו לבבות בין בני עמים וארצות שאולי לעולם לא היו נפגשים.

לפני שנים אחדות השתתפתי כחלק ממקהלת חוף השרון בפסטיבל מקהלות באיטליה. בעת מצעד המקהלות ברחוב הראשי של העיר גרדו שמענו לפתע בוקע שיר מוכר –
"שלום עליכם מלאכי השלום..." מפי קבוצת זמרים צעירים משוויץ. לשאלתנו – תמיהתנו
מניין להם שיר זה?
אוסי, כלתו של הנרי ואני הבטנו זו בזו – כי הרי ידענו מראש מה התשובה:
"למדנו אותו מהמנצח מיסטר הנרי קלאוזנר מישראל"....השיבו.
חברתי מירה מספרת שבעת טיול בקניון גדול בגטבורג, שבדיה, שמעה לפתע באחת מפינות הקניון קבוצת זמרים ונגנים שרה את השיר "עוד נשובה אל ניגון עתיק..."
כזה היה הנרי – עם חזונו, תעוזתו, כוחו, והשפעתו האדירה על אנשים.

סיפור חייו לפרטיו ופעילותו המוזיקלית הענפה נכתבו בספרו הראשון – "שירת חיי" וקיבלו חיזוק נוסף בספרו החדש "שירת מקהלה" אותו זכה להכין, להגיה ולאשר להגשה לדפוס – לפני ימים אחדים.

 
כאן ביקום
בנה את ביתו עם רות, שלושת ילדיהם: מאיה, נועה ושאול, נכדיהם, וניניהם – 4 דורות.
נמל הבית שלו היה יקום, מכאן יצא למסעותיו ולכאן שב.
חבר קיבוץ ואזרח ישראל בכל רמ"ח אבריו, מאודו ונפשו.

בשנים בהן היה מורה למוזיקה בבית הספר המקומי הקים תזמורת ומקהלה לתפארת.
עד היום למרות עשרות השנים שחלפו, נהנים חניכיו לשעבר לחבור יחד ולנעים זמירות ונגינה ביניהם.

הנרי השפיע רבות על חיי התרבות החג והמועד בקיבוצנו, ששירה ומוזיקה הנן חלק בלתי נפרד מהם.
את האהבה לחגים אותה ספג בבית הוריו נשא בתוכו והעביר אל חייו בארץ ובקיבוץ –
וסיפר שתמונת ידי אמו המדליקות את נרות השבת עולה תמיד בעיני רוחו.
במסיבות הקיבוץ בערבי חג אנו ממשיכים את מסורת שירת המקהלה, עם ילדים וסולנים ושירת הציבור שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהתכנסות החג.
לנו, לדור הבנים הוא ידע לתת את השרביט, לתמוך, לכוון ולהשמיע חוות דעתו.
בעת שירת הציבור היה נעמד ומניף ידיו לנצח על הקהל, כדרכו.

אמש,
בהתקדש ליל החג – ליל הסדר תשס"ט
ישב הנרי כדרכו בראש השולחן ליד הבמה ועקב בערנות ובדריכות אחר השירה והקריאה בהגדה.
בהגדה הנהוגה ביקום שלובים שני שירים פרי עטו של הנרי –
שיר אחד מהם נשיר כעת: "נלינה בכפרים".

האמת היא
שקשה להביע במלים את עוצמת ההערכה, האהבה וההערצה להן זכה הנרי בקרב חובבי המוזיקה והשירה בישראל ובעולם.
ויעידו האנשים שבאו ללוותו היום.
אמרת "הנרי" כאילו אמרת עולם ומלואו.



הנרי, איש יקר -

הגשמת רבות בחייך וזכית לראות, לחוש ולנשום את פרי עמלך.
רות, האשה שאתך לאורך כל הדרך אומרת:
שפעלת בחייך על פי מה שרצית והרצון שלך הוא שהביא אותך למקומות אליהם הגעת.
ילדיך, נכדיך ונינך ממשיכים את דרכך כחבר קיבוץ וכאזרח מדינת ישראל.

לכם,
רות, מאיה, נועה ושאול
לנכדים, לנינים ולכל בני המשפחה -

זכיתם לחיות בצידו של איש גדול שחילק את זמנו היקר ביניכם לבין הכלל.
כשמלאו לו ולרות 50 שנות נישואים צחק ואמר:
50? הרי לפחות 25 שנים מתוכן, לא הייתי בבית?!
וכן ! היית ! -
היית איש משפחה ויצירה.

מפעלי חייך הנרי, ימשיכו ליצור ולהדהד בתוכנו.

יהי זכרך ברוך

מירי רצון
דברי הספד
יקום, 12.04.2009


חסר רכיב