חסר רכיב

נחמה פרעי

נחמה פרעי
-
25/4/1923-20/3/1984
מקום לידהברזיל
מקום פטירהקיבוץ יקום
בן/בת זוגנתן
בן זוגנתן


נחמה פרעי
נחמה הלכה לעולמה לאחר מאבק אמיץ ורב סבל. ליווינו אותה בדרכה האחרונה ב 20.7.1984 בשעות
אחרי הצהריים. עם רב, בית יקום, בני משפחה, חברי קיבוץ געש, נגבה וידידים רבים ממקומות העבודה שלה ושל נתן.
אבלים עם נתן והילדים, נאחל להם ולעצמנו שלא נדע עוד דאגה.
להלן דברים שנאמרו ליד הקבר:
באה לקיצה פרשת חיים של אדם.
נחמה, שאנו נפרדים ממנה כעת פרידת עולמים, הסתלקה לאחר סבל רב. סבל פיזי עינויי תופת ללא נשוא וסבל נפשי. לשאת בזאת ולהאמין אולי בכל זאת, להיאחז בכל שביב אור ולהמשיך לקוות. המאבק שניהלה ארוך היה וקשה היה. היא נלחמה על חייה בכל כוחותיה. אך לא יכלה לו, ידה היתה על התחתונה – ונוצחה.
וכעת עומדים על קברה וכואבים את הכאב כמשפחה אחת, משפחת הקיבוץ, יחד עם נתן והילדים.
שנים לא מעטות היתה נחמה ביקום. לכאורה, כאילו באה אל הנחלה. כאן נולדו ילדיה, כאן גידלה אותם וכאן עבדה. אך האמת היא שהיה לה קשה אצלנו. יתכן וקשים היו עליה חבלי הקליטה לאחר בואה מקיבוץ געש, ההסתגלות לחברה חדשה, זרה במוצא וזרה במנטליות. היו גם קשיים בגידול הילדים, אך למרות כל זאת משכה בעול. נחמה היתה בעלת אופי נחוש לעמוד בכל ולא להיכנע. להמשיך בעבודה בדאגה למשפחה, לנתן, לבנים ולנכד.
שנים עבדה נחמה מחוץ לקיבוץ בתור רוקחת בקופת חולים, יישמה את מה שרצתה וזה ללא ספק הקל עליה. את מקצוע הרוקחות רכשה עוד בחו"ל וכעולה חדשה חלוצה חשבה לוותר עליו למען חייה בקיבוץ. אך טוב היה שהדבר ניתן לה וללא ספק זה היה מקום עבודה שסיפק אותה רבות.
גם בימי מחלתה גילתה אומץ, יכולת התגברות בלתי נלאית, כמעט עד הסוף. היא עבדה, המשיכה לנסוע לנתניה, נאבקה על דמות האדם שבה, על תפקודה כבן אדם. כזאת נזכור אותך נחמה – נאבקת ולוחמת על חייך.
שלום לעפרך, נחמה חברתנו.
דברי הספד / מתוך "בבית" 27.7.1984
חסר רכיב